פסק-דין בתיק עפ"א 22149-07-11

1.     בפניי שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט גיא היימן) מיום 1/6/11 בת.פ. 01/08/0010872 (להלן: " פסק הדין").

2.    כתב האישום נשוא פסק הדין הוגש על ידי עיריית תל אביב (להלן: " העירייה") ביום 27/10/08, ולפיו במהלך ביקור מיום 10/4/08 של מהנדסי בנייה של העירייה בבית מגורים ברח' פנחס רוזן 40 (להלן: " הבית"), נמצא כי בוצעו עבודות בנייה בסטייה מהיתר בנייה שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מיום 25/11/07, לפי הוראות סעיפים 145 ו- 204(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 (להלן: " החוק").

כמצויין בכתב האישום, מדובר בעבודות שעניינן תוספת שטח בקומת המרתף.  

הנאשמת מס' 1 בתיק בימ"ש קמא הינה בעלת ההיתר, הבעלים של הבית אשר בו נמצא כי בוצעו עבודות בסטייה מהיתר הבנייה.

הנאשם מס' 2 הוא המערער בעפ"א 27042-07-11, האדריכל שלום דוידוביץ (להלן: " דוידוביץ" או " האדריכל").  

הנאשם מס' 3 הוא המערער בעפ"א  22149-07-11,  מהנדס השלד יוסף בלס (להלן: "בלס" או "המהנדס").    

3.    בדיון שהתקיים בפני בימ"ש קמא (כב' השופטת ה' פלד) ביום 7/6/10, ובהתאם להסדר טיעון, הודתה הנאשמת מס' 1 בכך שבנתה תוספת שטח בקומת המרתף של הבית בסטייה מהיתר הבנייה, הורשעה על פי הודאתה והוטל עליה קנס בסך 8,000 ש"ח.

בגזר הדין המאשר את הסדר הטיעון ציינה כב' השופטת קמא את העובדה כי ביום 16/9/09 ניתן היתר בנייה למבנה נשוא כתב האישום.

את הבקשה לשינויים בהיתר המקורי ערך והגיש בשם בעלי ההיתר, האדריכל דוידוביץ, שערך גם את הבקשה המקורית (סעיף 3 להכרעת הדין).  

4.    בעניינם של הנאשמים מס' 2 ו-3 נשמעו הוכחות וניתן פסק דין נשוא הערעור דנן. 

המערערים הורשעו בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום, והושת על כל אחד מהם לשלם קנס בסך 15,000 ש"ח. בנוסף, חוייבו המערערים לחתום על התחייבות על סך 12,000 ש"ח שלא לבצע את העבירה שבה הורשעו,  שתעמוד בתוקפה לשנתיים מיום חתימתה.       

שני המערערים, אשר בישיבת ההוכחות בבימ"ש קמא ייצגו את עצמם, עותרים לבית המשפט לבטל את הרשעתם בהכרעת הדין, ולחלופין להתערב בעונש שהוטל עליהם בגזר הדין.

פסק דינו של בית משפט קמא 

5.         כעולה מהכרעת הדין: בעוד שבהיתר המקורי (ת/5) הותר לבנות בקומת המרתף שתי חניות תת קרקעיות, ממ"ד, חדר משחקים, חדר כביסה, חדר מכונות וחדרי שירותים ומקלחת; בפועל - שטח המרתף הוגדל ב- 136.5 מ"ר נוספים מעבר לשטח שהוקצה לשימושים אלה, וזאת באמצעות עבודות בנייה כדלקמן:

א)         יציקת רצפת בטון בשטח של כ- 109 מ"ר בצדה המזרחי של קומת המרתף, באזור שיועד על פי ההיתר להיות תחום בקירות וממולא בעפר, וחלקו הארי מצוי מתחת לבריכת השחייה של הבית.   

ב)         הפיכת שטח שיועד ל"חצר אנגלית", שרצפתו גבוהה ממפלס המרתף, לחלק בלתי נפרד מן המרתף, באמצעות יציקת רצפה בעומק רב יותר, במפלס אחד עם קרקע המרתף.  

ג)          פעירתם של חמישה פתחים גדולים לחלונות בקיר המערבי, אשר סומן בתכניות כאטום, ויציקתה של רצפת בטון בסמוך לקיר זה, במקום קיר נוסף התוחם גם הוא מילוי של עפר. (כתב האישום; סעיף 2 להכרעת הדין).

כמצוין בפסק הדין, ממצאים אלו התגלו בביקורת שערכו מהנדסי הפיקוח של העירייה, כאשר בבית משפט קמא העיד מטעם המשיבה המהנדס מר שטיינברג, והציג תמונות שצולמו במועד הביקורת - ת/1-4, ת/2-4, ת/3-4,ת/4-4, ת/5-4.        

6.         על פי הכרעת הדין, דוידוביץ העלה בהליך נשוא הערעור שתי טענות הגנה עיקריות: